קווים מנחים אלה עשויים לעזור לכם לשוחח ברגישות, בחום ובפתיחות עם ילדיכם על הנושאים הסבוכים הקשורים בגירושין באופן שיקדם את טובתם ורווחתם וימנע בעיות נפוצות.
רצוי כמובן להתאים הנחיות כלליות אלה למצבכם ולילדיכם הספציפיים.
הכנה
עצם העובדה שאתם קוראים חומר זה מראה שאתם מבינים את החשיבות של הכנה ראויה לשיחה משמעותית מסוג זה, שעשויה להשפיע על המשפחה ולהיחרט בזיכרון הילדים. נראה שטובת הילדים היא ערך עליון עבורכם. אתם כבר במקום טוב לעין ערוך להתמודדות אופטימאלית עם המשימה בהשוואה להורים שאינם מתכוננים, הפועלים מתוך דחפים רגשיים בהליך מלחמתי המזיק לילדים ולמשפחה כולה. שיתוף פעולה הורי, כבוד הדדי, ותקשורת פתוחה יספקו ביטחון פיזי ונפשי עבור הילדים בהווה ובעתיד.
כדאי שההורים יהיו מתואמים לגבי נושא השיחה ומטרותיה, על מה ידברו ועל מה לא ידברו כעת. המציאות וצורכי הילדים בדרך כלל יכתיבו את נושאי השיחה. ככלל, עדיף להימנע מנושאים בהם ההורים טרם גיבשו הסכמה, שעלולים להוביל לוויכוח. הן לגבי ההחלטה להתגרש והן לגבי כל החלטה הקשורה בתהליך, ככל שההורים יציגו עמדה משותפת, ברורה ואחידה, כך יקל על הילדים לקבל את החלטתם ולהסתגל, עם ביטחון ששני הוריהם פועלים יחד לטובת כולם.
עיתוי ומיקום
בחירת העיתוי ומקום ההודעה חשובים: רצוי לנהל שיחות רגישות כאשר הורים וילדים רעננים ורגועים, וכאשר יש מספיק זמן להביע ולדבר על תגובות. לכן ככלל עדיף לשוחח עם ילדים ביום שישי או שבת, אבל לא במוצ"ש כאשר הם צריכים ללכת לישון ולקום לבית ספר. כדאי להשאיר לילדים חופש לנתק מגע ולקבל מידע בקצב המתאים להם (לפחות בזה הם יכולים לשלוט).
רצוי לנהל את השיחה במקום מוכר ונוח, פרטי, שקט ומוגן מהפרעות (לנתק טלפונים ולמנוע מסיחים אחרים). עדיף להימנע מקיום שיחות רגישות בסמיכות לימים מיוחדים (ימי הולדת, חגים וחגיגות משפחתיות, לפני מבחנים, תחרויות, וכד'). רצוי לארגן כיסאות בצורה שתאפשר קשר עין ואפילו מגע פיזי בין כל מי שירצה בכך. הכוונה שאפשר יהיה לגעת, לתת יד, או לחבק ילד הזקוק ומעונין בתמיכה כזו. (אם דוחים, לכבד ולקבל את זה, ובכל זאת חשוב להציע, כי הילדים עלולים ברגעים מסויימים לחוש שעולמם מתמוטט.)
משתתפים
ככלל, כדאי שכל הילדים יהיו נוכחים בשיחות כדי לעודד תקשורת והתמודדות משפחתית, למנוע אי-הבנות והבדלי גרסאות, ולאפשר מקסימום תמיכה בין האחים בהמשך. אחרי שיחות ראשוניות משותפות, יהיה מקום גם לשיחות נפרדות בהתאם לצורך, לגיל ולתגובות של כל ילד.
דינמיקה
חשוב ששני ההורים ישתתפו בשיחה באופן פעיל. בלי לסטות מן האמת, עדיף להציג את הגירושין כהחלטה שהתקבלה ע"י שני ההורים. (הבהרה: כמעט תמיד אחד מבני הזוג הוביל להחלטה להתגרש, ואין צורך להכחיש זאת. חשוב להיצמד לאמת ושהילדים ידעו שהם יכולים לתת בכם אמון. אבל מרגע שבן הזוג השני הבין שאין אפשרות אחרת – האמת היא שזו כבר החלטה משותפת. אם בשיחה מציגים את ההחלטה כחד-צדדית, למשל: "אמא שלכם החליטה להתגרש" — זה מזמין דינמיקה שלילית של האשמת היוזם והתקרבנות של ההורה השני. עדיף לומר משהו כמו, "אמא ואני הבננו שעדיף שניפרד.")
חשוב להשאיר מקום לתגובות של הילדים (כולל אי-תגובה על פני השטח, גם זו תגובה).
למרות שקשה לשמוע את התגובה — חשוב שהיא תישמע. יש להקשיב, לכבד ולקבל את התגובה כביטוי של התפיסה וההרגשה של הילד, ואין להתווכח איתה אלא לקבלה כעובדה. יש לשמוח שההורים הצליחו לשדר לילד שמותר לו להראות את מה שהוא מרגיש, ושיש לו מספיק ביטחון בעצמו לעשות את זה, וביטחון בהם שהם יוכלו לעמוד בזה.
אין לדחוק בילד להראות תגובה שאינו מוכן להראות. ייתכן שהוא צריך זמן לעכל. יש לצפות לתגובות שונות מילדים שונים, לפי גילו ואופיו של הילד. ילדים יכולים רגע אחד לשחק כרגיל, פתאום לפרוץ בבכי, ודי מהר לחזור למשחק — וזה בסדר גמור. אם אפשר להיות שם לתת את החיבוק ברגע המתאים, מה טוב.
כמעט כל תגובה רגשית בשיחה מעין זו תיחשב לתגובה נורמאלית, כולל צחוק (ממבוכה, הפתעה, בושה, או כסוי לכעס ופחד) ושאר התנהגויות אשר אולי אינן נראות מתאימות על פניהן. אנחנו עוסקים באחד האבדנים וגורמי הלחץ הקשים ביותר שבני אדם צריכים להתמודד איתם…
יש בכל מקרה לצפות לתגובות מושהות, ולתגובות משתנות לאורך זמן.
חשוב להשאיר מקום לשאלות של הילדים, ולענות בכנות על מה שאפשר. מה שלא ידוע, יש לומר בכנות שאינו ידוע, ולהרגיע שצרכי ורצונות הילדים יילקחו בחשבון, ושהם ידעו ברגע שההורים יחליטו.
ככל שההורים ישדרו חום, תמיכה, אהבה, וביטחון, כן ייטב. ביטוי רגשי של הורה יכול להוות דוגמא ומודל חיקוי לילדים שמותר להרגיש ולהביע. תגובות שונות של שני ההורים יכולות להדגים לילדים שגם הם יכולים להרגיש דברים שונים. מצד שני, מובן שרצוי להשאיר רגשות שליליים לגבי בן הזוג מחוץ לשיחה, לזכור שהשיחה חשובה ושהיא נועדה לשרת את טובת הילדים. רגשות שליליים ונושאים בוויכוח ניתן לאוורר עם היועצים לפני השיחה או אחריה. אם עולה נושא בוויכוח בזמן השיחה אפשר להניח אותו בצד: "אמא ואני עוד לא החלטנו בנושא הזה, אבל ניקח את הצרכים שלכם בחשבון ונודיע לכם כאשר נחליט." אם יש סכנה שההורים לא יצליחו לשלוט ברגשותיהם, עדיף להפסיק את השיחה ולהמשיך אותה כאשר כולם רגועים. ביטוי רגשי שלילי כלפי ההורה השני הנו הדבר המזיק ביותר לילדים בתהליך גירושין. וויכוחים בין ההורים יש לנהל שלא בנוכחות הילדים.
כל זה כמובן יותר קל בתיאוריה מאשר במעשה, לכן חשוב שההורים ינהלו את השיחה הזאת רק כאשר הם מוכנים לכך הן מבחינה אישית, והן מבחינה הורית (זוגית) – לא אם מצבם יוביל אותם להתחיל להתווכח תוך כדי השיחה בנוכחות הילדים. לכן רצוי שהדבר יקרה אחרי בדיקה והתייעצות אישית וזוגית עם היועצים.
אין לצפות לניהול מושלם של השיחה: אין כזה דבר. עדיף לשאוף ל"שיחה מספיק-טובה."
שפה
יש להשתמש במילים פשוטות, ברורות ומובנות לילדים (לפי גילם ורמתם השכלית והרגשית).
למשל, אם הוחלט סופית שזה מה שקורה, מומלץ להשתמש במילים ברורות, כגון "נפרדים" "גירושין" "מתגרשים" "לא נחיה יחד יותר" ולהסביר את המשמעות ברמה הפרקטית: מישהו עוזב, יהיו שני בתים, וכו'. אין לייפות על ידי אמירות מעורפלות או מתחמקות, כגון שההורים לוקחים "פסק זמן" או "הפסקה" או "צריכים ספייס". אלה ימנעו כביכול מהילד את האמת הקשה (שהוא ממילא חש) ואת האפשרות להתחיל להתמודד עם אמת זו. למעשה, כל הימנעות של ההורים משדרת לילדים שההורים אינם סומכים עליהם שיוכלו להתמודד ו/או שההורים עצמם לא יכולים להתמודד. זה עלול לקבע את הילדים בדינמיקה משפחתית שאינה מאפשרת להם להרגיש ולהביע את רגשותיהם. דיבור ישיר ואמיתי ישדר ביטחון ויעודד ביטוי רגשי ודינמיקה של התמודדות משותפת כמשפחה.
תכנים
מסרים חשובים הרצויים בכל שיחה בתהליך הגירושין כוללים:
ששני ההורים ממשיכים להיות ההורים של הילדים, ממשיכים לדאוג להם ולאהוב אותם כמו תמיד, ושזה לא ייפסק לעולם.
הזוגיות של ההורים הפסיקה במשך הזמן לספק את הצרכים שלהם. זה קשור רק ליחסים ביניהם ולא היה לילדים שום קשר לזה, בדיוק כמו שאין זה מתפקידם לנסות לשנות את זה. אבא ואמא ימשיכו להיות בקשר בכל מה שקשור לטיפול בילדים.
המשפחה הולכת לעבור שנוי גדול, זה לא יקרה ביום אחד, נעבור את זה יחד כמו עוד הרבה משפחות, ולמרות שזה לא יהיה קל—ההורים החליטו שזה לטובת כולם בטווח הרחוק.
ההורים מעוניינים לשמוע את הדאגות, הרצונות והצרכים של הילדים בכל עת ובמיוחד בתקופה זו. ההורים מתכוונים להתחשב בצרכי הילדים במידה המרבית כאשר ההורים יקבלו החלטות בתהליך הגירושין ואחריו.
רצוי לשתף במקסימום מידע הנחוץ לילדים כדי להבין את המצב (לא להודיע הודעות טלגרפיות קצרות או מעורפלות ולהשאיר אותם לבד ללא הסברים מספקים, להטיל פצצה ולנטוש אותם שיתמודדו לבד).
מצד שני, יש לשמור על גבולות סבירים: הילדים לא צריכים להיכנס לחדר המיטות של ההורים.
אם יש ספק אם להיכנס לנושא מסויים אפשר להיוועץ, ובינתיים לומר לילד שתשקלו אם ומתי תדברו על זה בהמשך. ההורים מחליטים ושולטים בשיחה – זה יתן לילדים תחושה של ביטחון וגבולות.
קונטקסט חברתי
בכל שיחה בנושא, ראוי לזכור ולהתחשב בסביבה המשפחתית והחברתית הרחבה של הילדים. כיצד הנושא ישפיע או ייתפס ע"י הסביבה, מי בדיוק יודע או צריך לדעת, איך זה עשוי להשפיע על הילדים, היכן רצוי לשמור על פרטיות והיכן עדיפה פתיחות על מנת לאפשר תמיכה עבור הילדים, וכד'.
חשוב לשאול ילדים גדולים על העדפותיהם בנושא זה.
אחרי השיחה
אין לצפות שבשיחה אחת או שתיים יידונו כל הנושאים המורכבים. עדיף לשדר שזה תהליך מתמשך של דיאלוג, בהתאם לצרכים כפי שיעלו במשך הזמן. גם אם הילדים יברחו לחדר או החוצה (ואין סיבה להתעצבן או לנסות למנוע זאת), חשוב שידעו שההורים פתוחים להקשיב להם, לדבר איתם ולענות על שאלותיהם כאשר הילדים יפנו.
אחרי השיחה, תנו לעצמכם זמן להירגע. למרות שתמיד אפשר ללמוד ולהשתפר להמשך, אין טעם להלקות את עצמכם או את בן הזוג על כל מילה לא במקום. אם היה משהו שמחייב התייחסות ביניכם, רצוי לחזור ולדון בזה אחרי שנרגעים. יש להניח שמגיע לשניכם יחד וכל אחד לחוד חיזוק חיובי על שעשיתם כמיטב יכולתכם להתמודד עם משימה קשה ומורכבת, לנהל יחד שיחה חיובית ותומכת בנושא כל כך רגיש.
להמשך, רצוי לעקוב אחרי התגובות הרגשיות והתנהגות הילדים בלי חרדה מיותרת או פלישה לפרטיותם: להיות ערים לשינויים קיצוניים בהתנהגות, סימני מצוקה רגשית, הסתכנות, שימוש בחומרים, וכד' — "להיות עם אצבע על הדופק." במקרה הצורך, אפשר לפנות ליועץ או למומחה הילדים.
יש תקוה, תתעודדו!
גירושין זה תהליך קשה, אבל אפשר לעבור אותו ולצמוח מתוכו להמשך טוב יותר עבור כולם. מומלץ להתגרש בהליך הסכמי (גישור או "גירושין בשיתוף פעולה"), כדי למנוע נזקים מיותרים ולהוציא את שני ההורים ואת הילדים לדרכם החדשה במצב הטוב ביותר.
צוות "להתגרש בשלום" עומד לרשותכם בכל עת, ומאחל לכם הצלחה בניהול השיחות עם ילדיכם כמו בהליך כולו, לטובת כל בני המשפחה.
ד"ר איתן בירנבאום, פסיכולוג קליני aitonbirnbaum@gmail.com
"להתגרש בשלום" israeldivorce.co.il
כל הזכויות שמורות למחבר-2009, 2021.
שימוש חופשי בחומר מותנה באזכור המחבר ועמותת "להתגרש בשלום"
